איך להוסיף דופמין למדף ולצאת ממלכודת הקומודיטי?
עודכן: 17 ביוני
אחד העקרונות הראשונים שלמדתי בניהול מותגים הוא Fish Where The Fish Are. בעולם שבו הצרכן נחשף לאינסוף אפשרויות במרחק הקלקה, העיקרון הזה מקבל משמעות חדשה. הוא כבר לא מסתכם רק בנוכחות בערוצים הנכונים, אלא ביצירת נוכחות שהיא חלק בלתי נפרד מהחוויה הצרכנית.
אני מאמינה שיש דרכים מגוונות לייצר הכנסות ולשפר את שורת הרווח גם כשמדובר במוצרי קומודטי מובהקים. אחת מהן היא דרך עיצוב חוויתי להעלאת דופמין.
אז איך מוסיפים דופמין למדף?
יצא לכם לבחון לאחרונה את המדפים בסופר? מדף הסבונים האורגנים? שמני הזית או אולי מקרר הפסטות המצוננות? תנסו להיזכר באריזה אחת שבאמת גרמה לכם לעצור ולהרגיש. יש כזו?
לדעתי הרבה מהמותגים שפועלים בארץ נראים די דומה. הם אימצו שפה טיפוגרפית וצבעוניות שחוזרת על עצמה, כאילו יצאו מאותו פס עיצוב תעשייתי. ופה, בעיניי, טמונה ההזדמנות הגדולה.
בין אם אתם שחקנים קטנים בקטגוריה, חברות שמנסות להחדיר מותג חדש לשוק רווי, או דווקא שחקנים מובילים שמעוניינים להגדיל את השוק, אחת הדרכים הטובות ביותר להפסיק להיות רעש רקע היא לאמץ אישיות מובחנת, כזו שמייצרת תשומת לב מיידית.
מחקרים מראים שצרכנים היום, בפרט הדורות היותר צעירים, לא מחפשים אריזה מינימליסטית או מהוקצעת. הם מחפשים מותגים שגורמים להם להרגיש. הם מחפשים מותגים שמייצרים עבורם דופמין בשבריר השנייה שבה מתקבלת החלטת הקנייה.
אז אם בעבר שלטה התפיסה ש"פחות זה יותר" ושאריזה נקייה היא הדרך לייצר בולטות, הגיע הזמן לאתגר את הסטטוס קוו ולעצב אריזות עם "וייב" שהצרכנים מתחברים אליו. זה יכול להיות דרך שפה משחקית, הומוריסטית, נוסטלגית או נועזת, כל עוד העיצוב נמצא בהלימה ל DNA המותגי שלכם הכל הולך.
תראו מה קורה למשל בשוק ה FMCG בארה"ב:
/ Fishwife
מותג שהפך את שימורי הדגים, קטגוריה שלרוב שמים ישר בארון, לפריט לייפסטייל אינסטגרמי. הם עשו זאת בעזרת איורים בעבודת יד וצבעוניות עזה ששואבת השראה מכרזות פרסום מסורתיות מפורטוגל ומספרד.
/Touchland
המותג לקח קטגוריה אפורה ומשעממת של אלכוג'ל והפך אותה לאקססורי נחשק. העיצוב הארגונומי, הצבעוניות הבוהקת וחוויית המשתמש הייחודית הופכים אותו למוצר שמרגיש יותר כמו טלפון חכם מאשר כמו מוצר היגיינה, מה שמעודד את הצרכן להפוך אותו לחלק אינטגרלי מהאביזרים היומיומיים שהוא נושא איתו.
/ Coop's
במקום להסתפק בעיצוב סטנדרטי לסירופים, החברה השקיעה בכיסוי מעוצב לצנצנת המדמה נוזליות של סירופ נוטף. זה הופך את המוצר למשהו שפשוט מתחשק לקחת מהמדף. מוזמנים להעמיק עוד על הקייס סטאדי הזה בבלוג
שורה תחתונה: הקייסים האלו מוכיחים שרגש ו'וייב' הם לא מותרות, הם כלי אסטרטגי ליצירת בידול מובהק ושונות תחרותית בשוק רווי. אז אם אתם רוצים את תשומת הלב של הצרכן, תפסיקו לדבר בשפה של כולם ותתחילו לייצר לו דופמין. תגרמו לו להרגיש ולהתחבר. עד הפעם הבאה שניפגש נעים להכיר! אני מיכל פורקוש כהן. אסטרטגית צמיחה, מרצה באקדמיה ומנחת סדנאות בתחומי יזמות, יצירתיות וחדשנות.
מלווה חברות ומיזמים ליצירת הכנסות ולשיפור שורת הרווח, דרך שילוב בין תובנות לקוח לאסטרטגיות שיווק, מיתוג ופיתוח עסקי. לתיאום שיחת היכרות ולפרטים נוספים https://www.mfcstrategy.com/lets-talk
תגובות